אזרחות פורטוגלית לצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל

זיו יוסף בן-דוד, עו"ד (רו"ח)

 

אז גם אתם "יוצאי ספרד" וגם אתם מבולבלים לגבי זכאותכם לאזרחות בספרד או בפורטוגל?

 

אז גם אתם לא בטוחים שיש לכם את "כל מה שצריך" כדי לקבל אזרחות אירופאית מלאה? אז גם אתם שמעתם על זכאים שמוותרים על התהליך למרות שיש בידיהם את כל מה שצריך אבל אין כוח להתעסק? המאמר הזה בשבילכם!

 

אנחנו בדעה שקבלת האזרחות הפורטוגלית לא רק שהיא צודקת מהנסיבות ההיסטוריות אלא היא גם הזדמנות משמעותית שייתכן ולא תחזור, כפי שנסביר במאמר זה.

 

זה לא סוד שאירופה עוברת בשנים האחרונות, וכנראה גם בשנים הקרובות, תהליכים דמוגרפיים מורכבים. עליית האסלאם עקב עשרות מיליוני מהגרים שברחו מסוריה ועיראק הם קצה הקרחון של התופעה. כתוצאה מכך (ומסיבות נוספות), מדינות האיחוד האירופי החליטו לערוך רפורמות מקיפות בחוקי האזרחות שלהן. לכן גם ספרד ופורטוגל בחרו בעיתוי הנוכחי על מנת לאפשר לצאצאי היהודים אשר גורשו מהן לחזור ולקבל אזרחות מלאה - הן בגלל איכות האזרחים היהודים והן בגלל הנסיבות ההיסטוריות!

 

איך פורטוגל קשורה ליוצאי ספרד?

ב-1492 החליטה ממלכת ספרד (המלך פרננדו והמלכה איזבלה) לגרש את היהודים משטחה. על-פי-רוב, בחרו היהודים לעבור לפורטוגל השכנה (כ-80%) אך לרוע מזלם ב-1496 החליט גם מלך פורטוגל מנואל (שנישא לאיזבל, בתם של פרננדו ואיזבלה) לגרש את היהודים. כך למעשה "מגורשי ספרד" הם גם "מגורשי פורטוגל"!

כמו כן, מעניין לדעת שמגורשי ספרד ופורטוגל (ב-1492 ו-1497) היו כמחצית בלבד מהיהודים במדינות אלה משום שקודם לכן נכפה על יהודים להמיר את דתם ולהתנצר במהלך האינקוויזיציה הספרדית. מחקרים עדכניים מספרד שבחנו DNA של אלפי ספרדים ופורטוגלים נוצרים מצאו כי כ-20% מהם בעלי "דם יהודי".

לכן, לאחר שממשלת ספרד החליטה להביע צער על הגירוש וחוקקה חוק שמאפשר ליהודים לחזור להיות אזרחים, בחודש פברואר 2015 גם פורטוגל נטלה אחריות על הגירוש (באיחור אופנתי, ההיסטוריה חזרה שנית) ותיקנה את חוק האזרחות כדי לאפשר ליהודים לחזור להיות אזרחי פורטוגל. יחד עם זאת, עקב כשלים בירוקרטיים החוק נכנס לתוקף רק באוקטובר 2015.

 

היהודים האנוסים

יהדות פורטוגל היא קהילה שהייתה חלק מיהדות ספרד הגדולה דאז, וכמו כן הייתה לקהילה גדולה ומפוארת שהתקיימה באזור פורטוגל של היום. הידיעות הראשונות על ישיבת יהודים בפורטוגל הן מהמאה ה-12. במאה ה-13 המלך אלפונסו השלישי, מלך פורטוגל, הקים חטיבה נפרדת בממשל ליהודים והוא ניסה לנצל את קשריהם הכלכליים הטובים לפיתוח פורטוגל.

בעת גירוש היהודים מספרד, חיו בפורטוגל כ-30,000 יהודים, בתוך אוכלוסייה של כמיליון תושבים. מגורשי ספרד שהיגרו לפורטוגל שינו את משקל היהודים באוכלוסייה בצורה משמעותית: ההערכה היא שהקהילה היהודית גדלה בכ-70,000 איש, עד לכ-10% מהאוכלוסייה הפורטוגזית.

בשנת 1496 נשא המלך מנואל הראשון את איזבל, בתם של פרננדו השני ואיזבלה מלכי ספרד, ובמסגרת הנישואים כפתה המלכה הצעירה על המלך לגרש את היהודים מפורטוגל. באותה תקופה החלה פורטוגל לעלות כמעצמה עולמית, ומנואל היה מעוניין ביכולותיהם, בקשריהם ובכספם של היהודים שבממלכתו. בלחצם של מלכי ספרד ושל שרים בממלכתו הוציא לבסוף מנואל צו גירוש בדצמבר 1496, אך באמצעות שורה של פעולות הפך את הקערה על פיה: הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות (1497), יחד עם חטיפת ילדים נוספים ושורה של הבטחות כלכליות, גרמה לרבים מהיהודים להישאר בפורטוגל, אם כי לא כיהודים.

המרתם הגורפת של יהודי פורטוגל לנצרות, בשונה מתהליך הארוך שעברו יהודי ספרד, הביאה לכך שרובם לא אימצו את הנצרות באמת ובתמים אלא המשיכו לשמור על יהדותם, בצורה כזו או אחרת, בסתר, כאנוסים.

באופן פורמלי לא נותרו יהודים בפורטוגל, אולם רבים מהיהודים שם, שחיו כאנוסים, שמרו בסתר על זהותם היהודית. רבים מהאנוסים בפורטוגל היגרו למרוקו, סלוניקי, אמסטרדם, ברזיל והאימפריה העות'מאנית, וחזרו לדת היהדות. עקב מספרם הקטן יותר הם היו ידועים פחות מיהודי ספרד. האוטו דה פה האחרון נעשה בפורטוגל בשנת 1791 והאינקוויזיציה הסתיימה סופית בשנת 1821.

רק לאחר מאות שנים החלו להתגורר באופן פורמלי יהודים בפורטוגל. מתחילת המאה ובמהלך המאה ה-19 החלו להגר לפורטוגל יהודים רבים דוברי ספרדית וחכיתיה מצפון מרוקו, מקהילת טטואן, טנג'יר ומגיברלטר. בשנת 1892 זכתה הקהילה הספרדית - מרוקנית להכרה רשמית כקהילה.

כיום מעריכים שבפורטוגל כ-750 יהודים, אך במפקד לאומי שנערך שם רשמו עצמם כ-1000 אזרחים כיהודים, כמובן שהמספרים מתעלמים מצאצאי היהודים האנוסים. רוב היהודים מתגוררים בליסבון.

חשוב לזכור, כי בגירוש ספרד (1492) כ-80% מהמגורשים בחרו להגיע לפורטוגל השכנה ורק לאחר מכן גורשו מפורטוגל (1497) והגיעו לארצות היעד (ובעיקר לאזור הבלקן וצפון אפריקה), כך שחלק הארי ממגורשי ספרד הם בעצם גם מגורשי פורטוגל!

 

איך מוכיחים את הקשר ליהדות ספרד ופורטוגל?

בתיקון חוק האזרחות ממשלת פורטוגל התייחסה לענין הוכחת הקשר ההיסטורי ופרסמה כי היא תבחן את הקשר ליהדות ספרד לפי זיקות מסוימות שמייחדות יהודים צאצאי הגירוש, כגון: ארצות המוצא (לאחר הגירוש ולפני עליה לישראל), שמות משפחה, שימוש בשפת הלאדינו (ספניולית) ומנהגים. כמו כן ניתן להגיש מסמכים משפחתיים וכיוצא בזה.

כמובן שאין צורך בכל הזיקות אלא רק במה שבהישג יד. גם אם אין בידיכם חלק מהזיקות אתם עדיין עשויים לקבל אזרחות! לכן, אין סיבה להתמהמה. רוב הזיקות מצויות בידיכם בכל רגע נתון!

 

ארצות המגורשים

לאחר הגירוש מפורטוגל, עברו היהודים לארצות הבלקן שבשליטת האימפריה העות'מנית (טורקיה, יוון, בולגריה, יוגוסלביה ודרום רומניה), למדינות המגרב בצפון אפריקה (מרוקו, לוב, תוניסיה ואלג׳יר), למזרח התיכון (מצרים, ארץ ישראל, סוריה ולבנון) וחלקם הקטן למדינות נוספות (הולנד, ברזיל, איטליה ודרום צרפת). מגורשי פורטוגל שראו בעצמם "פורטוגלים מקוריים" היגרו לעיתים בקבוצות למדינות כגון הולנד, בריטניה וברזיל בעיקר.

המגורשים שבחרו לא להגיע לפורטוגל (כ-20% כאמור) עברו מספרד לארצות הבלקן שבשליטת האימפריה העות'מנית (טורקיה, יוון, בולגריה, יוגוסלביה ודרום רומניה), למדינות המגרב (מרוקו, אלג'יר, לוב ותוניסיה), למזרח התיכון (מצרים, ארץ ישראל, סוריה ולבנון) ולמערב אירופה (איטליה וצרפת בעיקר).

 

שמות "ספרדיים"

חשוב לדעת כי בניגוד לספרד, שם פורסמה רשימה סגורה וחלקית ביותר, בפורטוגל אין אף רשימה של שמות שחייבים להיכלל בה על-מנת להיות זכאים לאזרחות! ממשלת פורטוגל הטילה עלינו, המבקשים, להוכיח את שם המשפחה הספרדי-פורטוגלי שלנו.

 

שמות משפחה יהודיים המצביעים על כך ששורשי המשפחה מגיעים עד ליהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל הם למשל:

(א)  שמות משפחה עבריים שלא עוברתו והיו במשפחות עוד בטרם עלייתם לארץ ישראל: עובדיה, אלעזר, אברהם, בכור, גיגי, עוזיאל, זקן, בן זקן, קמחי, כספי, צדקה, מימון, נחמיאס, שמש, חורש, סימנטוב;

(ב)   שמות משפחה ספרדיים או פורטוגזים: בֶטיטו, ניניו, דה שפינוזה, ד'יזרעאלי, פררה, קלדרון, דה לנגה, דה פריס, דון יחיא;

(ג)    שמות על שם ערים ספרדיות ופורטוגזיות: סביליה, טולדו, טולדנו, קורדובה, קסורלה, קסלסי, סרגוסי, גרון, אבוקסיס, מויאל, אלפסי, בלסיאנו, מרציאנו וכולי;

(ד)   שמות יהודיים ששרדו מהתקופה המוסלמית בספרד: בן טולילה, אלגרנטי, אבן עזרא, אבודרהם, אלבז, אלנקווה;

(ה)  שמות שמתעדים עיסוק במקצוע: תורג׳מן (מתורגמן או מתווך), קנטור או אלמוזנינו (חזן), הררי (סוחר משי), חדד או חדידה (מסגר), דהן (מפיק שמן), בוקובזה (אופה), אלפנדרי (נגיד), בוסקילה (נושא מים), שטרית (חכם, מנהיג), פינטו (צבעי);

 

מאפיינים נוספים של צאצאי מגורשי ספרד הם, לעתים קרובות, קריאת שמות פרטיים ספרדיים, כגון לגברים: ז'אק, פרסיאדו, איז'ו, קומפרדו, מואיז, איזק, וידאל וכגון לנשים: אלגרה, פאלומבה, אסטריאה, סניורה, פורטונה, בלה.

 

שפת הלדינו (ספניולית) ושפות נוספות

בדומה ליידיש של יהודי אשכנז, גם היהודים הספרדים והפורטוגלים מצאו לעצמם שפה משותפת (שאינה שפת הקודש) על מנת לתקשר באופן ייחודי ולהבדילם מן הגויים.

השם לדינו, במובנו המקורי, המצומצם, קשור בתנ"ך ומשמעו לע"ז (לשון עם זר). במשך כ - 450 שנה, עד מחצית המאה ה-19, נכתבה שפת הלדינו בכתב רש"י ולעיתים נכתבה הלדינו באותיות לטיניות או ב"כתב חצי קולמוס" שהיה מקובל בהרבה מקהילות הספרדים.

מעניין לדעת כי בהיותם בספרד היהודים לא דיברו לדינו, אלא את שפת הממלכה המקומית בה חיו עד הגירוש: קסטיליאנו בקסטיליה (הלדינו המוכרת ביותר כיום), קטלנית בקטלוניה, ארגונז בארגון וכך הלאה. הלדינו התגבשה למעשה במשך השנים, אך לא בספרד או בפורטוגל, כך שמאות השנים בהם חיו היהודים מחוץ לחצי האי-האיברי (ספרד ופורטוגל) למעשה פיתחו את השפה בערוץ שונה מהלקסיקון, התחביר, הניבים הלשוניים, ההיגוי והמבטא, מילים וביטויים, אשר התפתחו אחרת בספרד ופורטוגל ונוצר פער כלשהו בין השפות למרות הדמיון הכביר. כך למשל ללדינו נוספו במשך הדורות מילים ומונחים עבריים, וכן מילים מאוצר המילים של השפות במדינות בהן התגוררו: טורקית, ערבית, יוונית בולגרית ועוד.

מגורשי ספרד ופורטוגל שמרו בקנאות גם בארצות המקלט, לא רק את התרבות היהודית העשירה, אשר הגיעה לשיאה בספרד בימי תור הזהב, אלא גם את שפת הלדינו אשר ליוותה אותם במשך דורות רבים. כך למרות מאות שנות השהות בארצות המקלט נשמרה גם הלדינו כשפת אם של צאצאי המגורשים.

עם הקמת מדינת ישראל חל שינוי ומהפך. זהותם של יהודים צאצאי ספרד ופורטוגל נמוגה. הלדינו הייתה לא רק שפת היום יום אצל היהודים בפזורה הספרדית, אלא גם השפה ששימשה לתפילה וללימוד תורה. ובהעדר הצורך בלדינו, כך הלך ופחת השימוש בה.

כיצד מוכיחים ידע בלדינו? אמנם בתהליך הוצאת האזרחות הפורטוגלית אין מבחני שפה, אך ניתן להגיש מסמכים המוכיחים את קיומה של הלדינו בבית המשפחה כגון מכתבים, ספרים, סידור תפילה, גלויות, יומן אישי וכדומה.

שפות זרות נוספות עשויות לסייע בתהליך הוצאת האזרחות הפורטוגלית, כך למשל צרפתית הייתה מדוברת במדינות צפון אפריקה ועשויה לחזק את הקשר ליהדות המגרב, איטלקית הייתה מדוברת בקרב יהודי איטליה ולוב והשפות המקומיות (יוונית, בולגרית, טורקית, מרוקאית, מצרית וכולי) מוכיחות כי המשפחה מקורה מאותה ארץ מוצא ולפיכך זיקתה ליהדות ספרד ופורטוגל במאות שנות גלות היא חזקה ביותר.

 

מנהגים

יהדות ספרד ופורטוגל שופעת במנהגים משותפים ועדתיים. את המנהגים ניתן לחלק לשתי קבוצות: מנהגים שמקורם בדת היהודית על-פי נוסח הספרדים ומנהגים שמקורם בארצות המוצא ובתרבות.

בין המנהגים של יהודים ספרדים שמקורם בדת ניתן למנות הלכות חתונה (בעיקר בתקופת העומר), קיום תפילה בבתי-כנסת נפרדים (נוסח ספרד), הלכות כשרות וכדומה. בין המנהגים של יהודים ספרדים שמקורם בתרבות ניתן למנות את המסורת לקרוא את שמם של הילדים על שם ההורים (כך שנכד וסבא ונכדה וסבתא הם בעלי אותו שם), פיוטי עם, לבוש מסורתי, מאכלים וכדומה. מנהגים שמקורם בארצות המוצא משתנים מעדה לעדה (יוונים ומרוקאים אינם מקיימים את אותה המסורת המקומית) אך עדיין יש בהם בכדי לסייע להוכחת הזיקות.

 

נתוני אמת

על-פי נתונים רשמיים שפורסמו בחודש אוגוסט 2019, מאז חקיקת החוק, הוגשו 37,731 מבקשי אזרחות צאצאי מגורשים ו-7,819 מהם כבר קיבלו בפועל את האזרחות (רוב המבקשים מישראל וטורקיה).

 

בשנת 2015 הוגשו 466 מבקשי אזרחות (לא היו מבקשי אזרחות שאזרחותם אושרה באותה שנה);

בשנת 2016 הוגשו 5,100 מבקשי אזרחות ואזרחותם של 431 אושרה;

בשנת 2017 הוגשו 7,044 מבקשי אזרחות ואזרחותם של 1,730 אושרה;

בשנת 2018 הוגשו 13,782 מבקשי אזרחות ואזרחותם של 3,528 אושרה;

בשנת 2019 (עד 30 באוקטובר 2019) הוגשו 18,604 מבקשי אזרחות ואזרחותם של 3,632 אושרה.

​

סך הכל ממועד כריתת החוק ועד לתאריך 30 באוקטובר 2019 רק 29 בקשות נדחו באופן סופי על-ידי משרד המשפטים הפורטוגלי.

 

המגמה המשתקפת מהנתונים ברורה – בשנים 2019-2015 זרם מבקשי האזרחות צאצאי המגורשים מספרד ומפורטוגל התגבר בקצב משמעותי משנה לשנה וזאת על אף קצב אישורי האזרחויות האיטי יחסית.

 

מספר מבקשי האזרחות הממתינים עולה עם השנים אך לנוכח סיכויי ההצלחה האדירים (רק 29 דחיות מול 9,350 בקשות שהטיפול בהן הסתיים) מעיד על המשך המגמה גם בשנים הקרובות.

​

הטבות שבאזרחות פורטוגלית

קודם כל, כדאי לדעת שאזרחות פורטוגלית=אזרחות ספרדית=אזרחות אירופאית מלאה! (בניגוד למדינות שהצטרפו מאוחר יותר לאיחוד האירופי דוגמת פולין, הונגריה ורומניה, להן לרוב זכויות פחותות ומגבלות).

ולא פחות חשוב - האזרחות היא "תעודת ביטוח" לעתיד כלכלי לכם ולכל צאצאיכם משום שהאזרחות יכולה לעבור לכל בני המשפחה! השקעה היום משמעותה קטיפת פירות בעבורכם היום ובעבור ילדיכם בעתיד!

מעבר לכל היתרונות שיקבל אזרח פורטוגלי שגר באירופה, גם מי שיבחר לגור במדינת ישראל יזכה ליתרונות רבים בשל האזרחות הכפולה בפורטוגל! אפשר לשאול את חבריכם בעלי האזרחויות האירופאיות הוותיקות (למשל רומניה, פולין, גרמניה, צ'כיה) או להיוודע בעצמכם.

חשוב לדעת שלא מדובר בדרכון גרידא (שמאפשר לנוע בשם מדינה ממקום למקום) אלא באזרחות מלאה שמעניקה זכויות רבות. נעשה סדר קצר: אזרחות = זכויות מלאות של המדינה, לרבות זכויות סוציאליות, הוצאת דרכון, תושבות והצבעה בבחירות. דרכון = תעודת מעבר, בשם מדינה, ממקום למקום, בלי שום זכות נוספת שנלווית לכך.

 חשוב לדעת - "חוק השבות הפורטוגלי" ליהודי ספרד ופורטוגל מעניק אזרחות מלאה ובין היתר את הזכויות הבאות:

(1)   להתגורר בכל מדינות האיחוד האירופי דרך קבע ללא מגבלות או אישורים נוספים;

(2)   לעבוד במדינות האיחוד ללא מגבלות או אישורים נוספים;

(3)   מימון לימודים במוסדות האקדמיים הטובים בעולם במדינות האיחוד האירופי - בחלק מהמקרים לימודים אקדמיים חינם ובחלק מהמקרים הנחות משמעותיות;

(4)   הצלחה עסקית - כאזרחי האיחוד קל יותר לנהל עסקים באירופה (חשבונות בנק, עסקאות, אישורים וכולי). הקלות משמעותיות בביצוע עסקים באירופה ובעולם;

(5)   פתח לעשיית עסקים עם שווקים שלישראלים מכשולים פוליטיים להיכנס אליהם;

(6)   רכישת נכסים (כולל נדל"ן) מתאפשרת בפורטוגל רק לאזרחים;

(7)   אין צורך בויזה למרבית מדינות העולם, כולל אוסטרליה וארצות הברית! הדרכון הפורטוגלי דורג בשנת 2016 כ-6 בחוזקתו בעולם;

(8)   רמת חיים גבוהה לבוחרים להתגורר באירופה;

(9)   שיעורי מס ומכס אטרקטיביים;

(10)  העברת האזרחות לדורות הבאים כמעט ללא הגבלה;

(11)  כחברה מלאה וקבועה באיחוד האירופי פורטוגל מעניקה את כל הזכויות הסוציאליות שמעניק האיחוד האירופי במקביל לאלו המוענקות מטעם המדינה!

מעבר לכל זה, ישנו מגוון רחב של הטבות וזכויות סוציאליות שממשלת פורטוגל מעניקה לאזרחיה, חוקים פנימיים בפורטוגל מיטיבים עם אזרחים על פני מי שאינו אזרח!

 

אזרחות פורטוגלית - חובות האזרחים

ומה לגבי חובות שחלות על אזרחים פורטוגלים? הרי ידוע שבלי חובות אין זכויות.

כמובן שאנחנו לא יכולים לנבא שינויים בחקיקה בפורטוגל אבל נכון להיום אין צפי לשינוי וננסה לתאר את עיקרי החובות הצפויים לכם כאזרחי פורטוגל:

(1)   צבא - נכון להיום, אין גיוס חובה בפורטוגל. ילדים פורטוגלים בגיל 17 מחויבים להגיע ליום "היכרות" עם שירות צבאי;

(2)   מיסוי יחידים - באופן כללי המיסוי בפורטוגל ליחידים דומה לישראל, מיסוי על-פי תושבות. כל אימת שאינכם תושבי פורטוגל לא תחויבו בתשלום מיסים (בכפוף לחריגים כמו נכסים בפורטוגל או הכנסות בפורטוגל);

(3)   אמנת מס - ישראל חתומה על אמנה למניעת כפל מס עם פורטוגל. כך שאם שולם המס על הכנסה שחייבת במס בשתי המדינות תהיינה התחשבות ולא תצטרכו לשלם פעמיים את המס;

(4)   מיסוי ירושות ומתנות – נכון להיום אין מיסוי על ירושות ומתנות בפורטוגל, אך מס בולים עשוי לחול על ירושות ומתנות;

(5)   שיעורי המס - לרוב נמוכים מישראל.

 

איך מתבצע התהליך?

זכאות לאזרחות זה נחמד, אבל כמה זה באמת תהליך קשה ארוך ומייגע?

​

אם במקרה שמעתם ש"חובה" לשכור גנאולוג שיכתוב חוות דעת על משפחתכם, או ששמעתם שאתם חייבים לתרגם כל מסמך לפורטוגזית כי "אחרת לא יבינו אתכם", או ששמעתם שבלי ליווי של עורך-דין מקומי פורטוגלי "בלתי אפשרי להתנהל מול הרשויות בפורטוגל", אז אנחנו כאן לעשות סדר.

אם ביכולתכם להראות עץ משפחה וראיות שמוכיחות את הזיקות שלכם אז אין חובה להיעזר בחוות דעת גנאולוגית. כך למשל: מכתב שכתבה סבתא בלדינו יוכיח שהיא יודעת לדינו! שם משפחתכם במשרד הפנים יוכיח שזהו שם משפחתכם! תעודות עליה לארץ או דרכונים ישנים של סבא וסבתא מארצות המוצא יוכיחו שהם היו בארצות המוצא! וכן הלאה.

אם אתם מגישים מסמכים בעברית או באנגלית לקהילה היהודית בפורטוגל אז אתם תהיו מובנים לחלוטין משום שהקהילה דוברת, קוראת וכותבת בעברית ובאנגלית (וכמובן שגם בפורטוגזית) ולכן ברוב המקרים אין צורך בתרגומים או בתרגומים נוטריוניים.

אם ביצעתם את התהליך באופן יסודי ומקיף והגשתם את המסמכים בקפדנות (לרבות באמצעות מיופה כח) אזי שאין סיבה שבקשתכם לא תתקבל ותאלצו להסתייע בעורך-דין פורטוגלי מקומי לערעור או להשגה.

יחד עם זאת, נבהיר כי שימוש בגנאולוג, תרגום המסמכים לפורטוגזית ושימוש בעורך-דין פורטוגלי, כמובן שעשויים לסייע בתהליך ולכן לשיקולכם האם להשתמש בהם או לא, בכל מקרה אין חובה כזאת וניתן ברוב המקרים להשלים את התהליך גם ללא הוצאות בגין שירותים אלה.

לא למיותר לציין, תהליך הנפקת האזרחות לא כולל מבחני שפה, ידע או שבועה, כל צאצא זכאי בשל עצמו לאזרחות בלי כל תלות בהוריו או בסבים ובסבתות והוכחת הזכאות מתבצעת מול ועדות מיוחדות שקמו לצורך כך מתוך הקהילה היהודית בפורטוגל.

​

איפה הקאץ' אתם שואלים? אז זהו, שאין קאץ'! ההליך באמת פשוט וביחס לאזרחויות במדינות שונות גם זול משמעותית מבחינת אגרות והוצאות נלוות.

חשוב לדעת כי לצורך אישור הקהילה היהודית נבחן לפי בן משפחה אחד אך האישור רלוונטי לכל המשפחה בכללותה, על-פי הוכחת קשר דם. כלומר, ברגע שבן המשפחה הראשון זכאי לאישור כך כולם זכאים!

כמו כן, אישור המוצא אינו תלוי בהוצאה של דורות קודמים (למשל, אין צורך שסבתא תוציא על מנת שגם אתם תקבלו).

​

התהליך מורכב ממספר שלבים:

שלב 1 – השלב המהותי: לקבל תעודה מהקהילה היהודית בפורטוגל, שמאשרת כי המבקש צאצא של "מגורשי ספרד" או "מגורשי פורטוגל", לפי הוראות החוק.

שלב 2 – השלב הטכני-פרוצדורלי: הכנת תיק בקשה לאזרחות.

שלב 3 - הגשה: הגשת בקשת האזרחות למועצת הרישום המרכזית (Conservatoria dos registros centrais) בפורטוגל, שפועלת מטעם משרד המשפטים הפורטוגלי.

שלב 4 – השלב הפאסיבי: הליכים פנימיים לאישור האזרחות בתוך מועצת הרישום המרכזית הפורטוגלית ומשרד המשפטים הפורטוגלי.

 

כעת נפרט ונרחיב על כל שלב ושלב.

​

שלב 1 – השלב המהותי

שלב זה מתבצע מול הקהילה היהודית בפורטוגל – פורטו או ליסבון.

בשלב זה שולחים בקשה מלאה הכוללת מסמכים וחומר רקע משפחתי מלאים בעבור המבקשים, כולל מסמכים פרסונליים לכל בן משפחה, כדי להוכיח ולשכנע שהרקע ההיסטורי והתרבותי עומד בהוראות חוק השבות הפורטוגלי.

לצורך אישור הקהילה היהודית, נבחן בן משפחה אחד בלבד, אך האישור רלוונטי לכל המשפחה בכללותה, על-פי הוכחת קשר דם. כלומר, ברגע שבן המשפחה הראשון זכאי לאישור, כך כל יתר המשפחה זכאית לאישור וללא הוכחת רקע משפחתי שוב!

האישור המתקבל מהקהילה היהודית הוא אישור מוצא – כי המוצא של המבקשים מתאים ועומד בהוראות חוק השבות הפורטוגלי.

אישור המוצא אינו תלוי בהוצאה של דורות קודמים (למשל, אין צורך שסבתא תוציא על מנת שהילדים או הנכדים יקבלו).

לאחר שמתקבל אישור עקרוני מהקהילה היהודית לכל המשפחה, ועל מנת לקבל את תעודות המוצא לכל בני המשפחה, נדרשים:

א) למלא טפסים של הקהילה היהודית לכל בן משפחה (טופס פרטים וטופס עץ משפחה);

ב) לשלם אגרה לקהילה היהודית (250 אירו לכל אחד);

ג) לשלוח את כל תיק המסמכים בדואר לקהילה היהודית לצרכי ארכיון.

 

שלב 2 – השלב הפרוצדורלי

בשלב זה נכין תיק בקשה לאזרחות, לפי כל הכללים והדרישות של מועצת הרישום המרכזית.

מה צריך להיכלל בתיק הבקשה לאזרחות לכל אחד ואחת:

 

טופס בקשה לאזרחות – הטופס צריך להיות מלא בכל הפרטים של המבקש ולכלול את רשימת המסמכים המצורפים לבקשה.

 

את החתימה על הטופס צריך לאמת באימות קונסולרי או נוטריוני, או להגיש בפורטוגל:

אפשרות א' – בשגרירות פורטוגל, בהזמנת תור מראש, ניתן להגיע עם הטופס ועם דרכון (כתעודה מזהה) ולחתום מול אנשי הקונסוליה.

אפשרות ב' – מול נוטריון דובר פורטוגזית שיאמת את החתימה בפורטוגזית. על אימות החתימה הנוטריוני יש להחתים בית-משפט בחותמת אפוסטיל.

אפשרות ג' – בייפוי כח לעורכי-דין פורטוגליים אשר יחתמו בשם המבקשים. לפי אפשרות זו רק אותו עורך-דין פורטוגלי יוכל להגיש את הבקשה, יחד עם ייפוי הכוח.

אפשרות ד' – לטוס למועצת הרישום המרכזית בליסבון ולחתום מולם.

בטופס תיכלל הצהרה של המבקש:

​​

1. לגבי הקשר שלו לצאצאי המגורשים;

2. לגבי מדינת הלידה שלו;

3. לגבי המדינות אשר הוא אזרח שלהן;

4. לגבי המדינות בהן הוא היה תושב, בין אם כזר ובין אם באשרה.

5. העתק מלא (כל העמודים) ומאומת של הדרכון – את האימות ניתן לעשות בשגרירות פורטוגל או אצל נוטריון דובר פורטוגזית שיאמת את הדרכון בפורטוגזית. על אימות הדרכון הנוטריוני יש להחתים בית משפט בחותמת אפוסטיל.

6. תעודת לידה – שהונפקה בחצי השנה האחרונה ומפרטת את פרטי הלידה של מבקש האזרחות לאחר החתמתה במשרד החוץ בחותמת אפוסטיל. לפי תקנה 51/2018, החל מתאריך 1 ביולי 2018 אם תעודת הלידה מונפקת במקורה באנגלית, צרפתית, ספרדית או פורטוגזית, אין צורך בתרגום של תעודות לפורטוגזית, אך ייתכן שהפקיד המטפל יבקש זאת, אם איננו שולט בשפה. אם תעודת הלידה לא הונפקה בשפות האלה, יש לבצע תרגום נוטריוני לפורטוגזית ולהחתים את האישור הנוטריוני בבית משפט בחותמת אפוסטיל.

7. תעודת/תעודות מידע פלילי – המכונות תעודות יושר, כאשר ביום הגשת הבקשה לממשלת פורטוגל התעודות בתוקף – 90 ימים מיום הוצאתם, או תאריך תוקף אחר שכתוב עליהן במפורש.

8. יש להביא תעודות יושר ממדינת הלידה, מדינות האזרחות ומדינות התושבות. אם מבקש נולד והתגורר תמיד רק במדינה אחת שהיא מדינת אזרחותו היחידה אז אותו מבקש יזדקק לתעודת יושר אחת בלבד.

 

אם תעודת היושר מופיעה במקורה באנגלית, צרפתית, ספרדית או פורטוגזית, לאחר החתמתה במשרד החוץ בחותמת אפוסטיל, אין צורך בתרגום (תקנה 51/2018, החל מתאריך 1 ביולי 2018).

אם תעודת היושר לא הונפקה בשפות האלה, יש לבצע תרגום נוטריוני לפורטוגזית ולהחתים את האישור הנוטריוני בבית משפט בחותמת אפוסטיל.

 

תעודת המוצא מהקהילה היהודית – שהתקבלה לאחר אישור הקהילה היהודית, תשלום האגרה לקהילה היהודית ושליחת המסמכים הנדרשים על ידי הקהילה היהודית.

 

עץ משפחה מהקהילה היהודית - שהתקבל לאחר אישור הקהילה היהודית, תשלום האגרה לקהילה היהודית ושליחת המסמכים הנדרשים על ידי הקהילה היהודית.

 

טופס חותמות בדרכון – זהו טופס עזר בלבד שבו יפורטו כל החותמות שמופיעות בהעתק הדרכון שמוגש, כולל פירוט של המדינות, תאריכי הכניסה, תאריכי היציאה והעמודים בדרכון בהם מופיעה כל חותמת.

 

תעודה המעידה על שינוי שם / תעודה המעידה על בחירת שם / תמצית מרשם האוכלוסין מורחבת – רק אם שם המבקש שונה מכפי שכתוב בתעודת הלידה, יש להביא מסמך המאשר את שינויי השמות מהלידה ועד לשם הנוכחי. אם מדובר בשינוי אחד בלבד, ניתן להביא תעודת שינוי/בחירת שם. אם מדובר בשני שינויים ומעלה, יש להביא תמצית מרשם האוכלוסין מורחבת.

 

היות שמשרד הפנים הישראלי מנפיק את תעודת שינוי/בחירת השם ואת תמצית מרשם האוכלוסין בעברית בלבד, יש חובה לבצע תרגום נוטריוני לפורטוגזית ולהחתים את האישור הנוטריוני בבית משפט בחותמת אפוסטיל.

 

טופס הצהרה על תושבות – זהו טופס עזר בלבד שבו מצהיר המבקש מאז לידתו ועד ליום הגשת הבקשה באיזה מדינות הוא שהה לתקופות משמעותיות (נהוג לכתוב כל תקופה שעולה על 3 חודשים ברציפות באותה מדינה).

 

שלב 3 – הגשת הבקשה לאזרחות לממשלת פורטוגל

ניתן להגיש את תיק הבקשה המלא לתחנת הקונסרבטוריה בליסבון, והחל מחודש יוני 2018 גם בפורטו. את ההגשה ניתן לבצע באחת מן האפשרויות הבאות:

1. עורך-דין פורטוגלי – יגיש את הבקשה עם יפוי כח פיזית למשרדי הממשלה. בשלב זה יתקבל מספר תיק האזרחות. לאחרונה אושר להעלות מסמכים סרוקים דרך כרטיס חכם של עורכי-דין פורטוגלים, אך נדרש בסמוך לכך למסור את המסמכים פיזית;

2. הגשה עצמאית – המבקש טס לפורטוגל ומגיש בעצמו (או ביפוי כח לאדם אחר). בשלב זה יתקבל מספר תיק האזרחות;

3. שליחות משפטית – מסירת תיק הבקשה באמצעות חברת שליחויות בשירות אקספרס. בשלב זה לא יתקבל מספר תיק האזרחות, אלא רק לאחר כשבוע ימים בלבד. יצוין כי לא ניתן להגיש לתחנה בפורטו בשליחות משפטית ונדרשת נוכחות פיזית של המבקש או של מיופה כוחו להגשת הבקשה בתחנה זו.

 

חשוב מאוד! תהליך האזרחות לא מושפע מדרך ההגשה. בכל מקרה הטיפול בבקשה יתחיל באופן כרונולוגי מהמועד שבו הבקשה מגיעה לממשלת פורטוגל.

 

ניתוב הבקשות לתחנות קונסרבטוריה ברחבי פורטוגל

החל מתאריך 15 באפריל 2019, בקשות שהוגשו בתחנת ליסבון החל מתאריך 1 ביולי 2018 ואילך מנותבות לתחנות קונסרבטוריה ברחבי פורטוגל והאיים האזוריים (כגון מדיירה, פונצ'ל וכדומה) וזאת על מנת להקל את העומסים הכבדים שנוצרו בטיפול בבקשות אזרחות של יהודים צאצאים למגורשים מספרד ופורטוגל.

בקשות המוגשות בתחנת הקונסרבטוריה בפורטו לא ינותבו ויטופלו אך ורק בתחנת פורטו.

הטיפול בתחנות הקונסרבטוריה הנוספות צפוי לקצר משמעותית את זמני הטיפול, אולם ייתכן כי לנוכח חוסר הניסיון של הפקידים המטפלים בתחנות אלה יידרש זמן נוסף לבקשות המטופלות בתחנות אלה עד להתמקצעות הפקידים באופן מוחלט.

 

שלב 4 – השלב הפאסיבי

בשלב זה ממשלת פורטוגל מבצעת תהליכים פנימיים לבדיקת בקשת האזרחות ואישור האזרחות.

1. בדרך כלל השלבים הם:

2. חשבונות – בדיקה כי שולמה האגרה כדין;

3. סיווג – מחלקת הסיווג תבדוק מהי הבקשה הנדרשת ותעביר למחלקה הנכונה;

4. קבלה – מחלקת הקבלה תבדוק שהתיק כולל את כל המסמכים הנדרשים (בלי לבדוק את תוכנם), תסרוק את המסמכים למערכת ותכין אותם לקראת אנליזה ותיתן מספר מעקב לתיק (אם טרם ניתן);

5. אנליזה – מחלקת אנליזה תבצע בדיקה מקיפה של התיק ועמידה בכל דרישות החוק. זהו השלב החשוב ביותר ובמהלכו ייתכנו דרישות נוספות מהמבקש כדי להשלים את תהליך ההתאזרחות;

6. בדיקת רישום פלילי – מתבצעת בדיקה מקיפה וישירה מול רשויות האכיפה הפורטוגליות, האירופיות והבין-לאומיות להיעדר רישומים פליליים של מבקשי האזרחות;

7. חוות דעת משפטית – עם סיום האנליזה, תוכן חוות דעת משפטית שמהווה תקציר של התיק אשר תוגש לשרת המשפטים הפורטוגלית יחד עם התיק לקראת הכרעה בבקשה, לאשר או לדחות;

8. וועדה מייעצת – במקרים מסוימים שחוות הדעת אינה חד-משמעית, התיק עשוי לעבור לבדיקה של וועדה מייעצת לשרת המשפטים הפורטוגלית, אשר מנויים בה מומחים משפטיים והיסטוריונים, שתבדוק לעומק את הראיות והאם אפשר להעניק את האזרחות;

9. אישור שרת המשפטים הפורטוגלית – שרת המשפטים הפורטוגלית היא הסמכות העליונה להכריע האם לאשר או לדחות את בקשת האזרחות. מיד לאחר ששרת המשפטים הפורטוגלית חותמת על אישור בקשת האזרחות, המבקש הופך סופית לאזרח!

10. רישום – האזרחים החדשים נרשמים בכל המערכות הרלוונטיות של המדינה (ביקורת גבולות, ספר מצביעים, ביטוח לאומי, מרשם האוכלוסין וכולי);

11. הנפקת תעודת רישום לידה – עם סיום תהליך הרישום, יירשם המבקש גם בספר הלידות הפורטוגלי בו כתובים כל אזרחי פורטוגל מאז ומעולם, ולאחר מכן תונפק תעודת רישום לידה שתישלח למבקש יחד עם מכתב רשמי שתהליך ההתאזרחות הסתיים בהצלחה.

​

לעיתים מבקשי האזרחות לא מקבלים תעודת רישום לידה, אך נמסר להם כי תהליך הרישום הסתיים. במקרים אלה, ניתן על סמך הרישום במערכות SIRIC (מערכת הרישום) לקבל את תעודת הזהות הפורטוגלית והדרכון הפורטוגלי גם ללא תעודת רישום הלידה.

​

מעקב לאחר הגשת הבקשה לאזרחות

לאחר הגשה מוצלחת של בקשת האזרחות, אין צורך לבצע שום פעולה נוספת, אלא אם מתקבל מכתב רשמי מממשלת פורטוגל שמבקש מסמכים נוספים או הבהרות.

​

יחד עם זאת, לאור תקופת הזמנים הניכרת, ניתן לבצע מעקב ב-3 דרכים:

ייצוג על-ידי עורך-דין פורטוגלי – מתן יפוי כח ושימוש בגורם מקומי שיבצע מעקב שוטף אחרי בקשת האזרחות ויהווה כתובת בכל עת לכל צורך;

מענה טלפוני – רק המבקש יוכל להתקשר ולקבל מידע אישי לגבי השלב שבו נמצא תהליך ההתאזרחות שלו. כל התקשורת היא בפורטוגזית בלבד ולכן קשה מאוד לדבר ולהבין. לעיתים, יש חוסר הקפדה על נוהל זה וגם גורמים בלתי מורשים מקבלים מידע (וגובים על כך תשלום);

מענה אלקטרוני – ניתן להתכתב עם ממשלת פורטוגל באמצעות מיילים ששולח המבקש או מיופה כוחו. שפת התקשורת היא פורטוגזית בלבד, אך ניתן להשתמש במתרגמים כמו Google Translate ולנסח בהתאם.

 

מערכת המעקב של משרד המשפטים הפורטוגלי

בתאריך 7 ביוני 2019, משרד המשפטים הפורטוגלי השיק מערכת מקוונת לבדיקה ומעקב אחרי תהליכי התאזרחות פורטוגליים, לכלל מבקשי האזרחות.

כדי להיכנס למערכת, נדרש לקבל קוד גישה בן 12 ספרות אשר מוזן במערכת ומעניק גישה לצפייה בסטטוס הטיפול בבקשת האזרחות.

את קוד הגישה יכולים לקבל אך ורק מבקש האזרחות או עורך-דין מיופה כוחו.

המערכת נמצאת כרגע בשלבי ניסוי וחסרה פרטים מהותיים. המערכת מפרטת באמצעות 7 שלבים פשוטים את מצב הטיפול בבקשה על אף שבתוך כל שלב עשויים להתבצע מספר פעולות גם יחד. כמו כן, המערכת לא מפרטת את מועד העדכון האחרון או מאפשרת גישה לעיין במסמכים מסוימים בתיק כגון מכתבים שנשלחו מטעם משרד המשפטים הפורטוגלי או הקונסרבטוריה למבקשי האזרחות.

ככל הנראה, בתקופה הקרובה צפויה הפקת לקחים מהמערכת ויישום שינויים נדרשים אשר יסוכמו ויאושרו על-ידי משרד המשפטים הפורטוגלי.

חשוב להדגיש כי השימוש במערכת המעקב של משרד המשפטים הפורטוגלי לא חסם את האפשרות לפנות לקונסרבטוריה בכל אחת מהדרכים המנויות לעיל.

​

העברת האזרחות לדורות הבאים

נזכיר כי על-פי חוק האזרחות בפורטוגל, החל משנת 2015 יהודים זכאים לבקש "שבות" חזרה למולדת פורטוגל ממנה גורשו בשנת 1497.

למעשה, מדובר בשער כניסה מיוחד ליהודים - "חוק השבות" ליהודי ספרד ופורטוגל שהם כיום בגירים (מעל גיל 18). יחד עם זאת, לגבי צאצאים קיימים (קטינים מתחת לגיל 18) ניתן לבקש אזרחות בהליך נפרד (ולא אוטומטי, אך מקוצר), אך ילדיכם העתידיים יהיו זכאים אוטומטית לאזרחות.

 

למה פורטוגל ולא ספרד?

רשימת ההבדלים בין האזרחויות ארוכה, נביא לכם את עיקר השוני:

​

הוכחת הזכאות - בספרד תנאי מבחן קשים: מבחני שפה ומורשת בספרדית, רף הוכחות גבוה של מסמכים.

 

בפורטוגל: בחינת מוצא על-ידי הקהילה היהודית, אין מבחני שפה, אין מבחני מורשת!

הוכחת שמות משפחה – בספרד: רשימה מצומצמת וסגורה של שמות משפחה. בפורטוגל: שמות המשפחה מוכחת על-ידכם כך שניתן להביא תיעוד מכל מקור ספרותי מהימן.

נוכחות פיזית - ספרד: חובה להגיע לספרד על מנת להשלים את תהליך ההתאזרחות. בפורטוגל: כל התהליך מתבצע ממקום מושבכם ואין צורך לטוס במיוחד, למעט מקרים חריגים.

אגרות – בספרד: אגרות יקרות במספר מוקדים לאורך ההליך. בפורטוגל - אגרות זולות יחסית, התחשבות בבני משפחה נוספים.

משך ההליך – בספרד: משך ההליך בדרך כלל ארוך מאוד ומורכב, כולל הרבה שלבים ודרישות. בפורטוגל - הליך קצר יחסית, שלבי האזרחות קצרים וברורים, רוב התהליך מסתיים תוך חודשים ספורים.

יתרונות האזרחות - גם ספרד וגם פורטוגל נמנות על מקימות האיחוד האירופי ב-1986 וזכאיות למיטב הזכויות שמעניק האיחוד האירופי. עם זאת, נכון להיום ממשלת ספרד נחשבת נוקשה יותר בחוקיה הפנימיים יחסית לפורטוגל.

עיתון אל-פאיס הספרדי מפרסם היום שבכמעט 3 שנים רק כ-2,400 יהודים פנו לאזרחות ספרדית, רובם "תקועים" בהליך עוד לפני שנחקק החוק בפורטוגל. רבים עוזבים את ההליך הספרדי ועוברים לפורטוגלי - פשוט יותר, מהיר יותר, זול יותר ופחות מגבלות ומכשולים! נתונים לא רשמיים מראים שכ-15,000 יהודים כבר התחילו את ההליך הפורטוגלי ומתקדמים לאורכו.

והתוצאה? אותה תוצאה! אזרחות אירופאית מלאה בשתי המדינות!

 

עולה עולה לנו, כמה זה עולה לנו?

כמה באמת עולה אזרחות פורטוגלית ליוצאי ספרד:

1. אגרה לקהילה היהודית - 250 אירו לכל בן/בת המשפחה. כאמור, לאחר שבן משפחה אחד נבדק ומקבל אישור עקרוני מהקהילה היהודית, כל בני משפחתו שיש עמם קשר דם והם בגירים זכאים להצטרף אוטומטית ולקבל גם כן את האישור.

2. אפוסטיל - 35 ₪ למסמך (תעודת לידה, תעודת יושר ותעודת שינוי שם). מי שנולד וחי בישראל אלה מסמכי חינם ממשרד הפנים ומהמשטרה (משיכת תעודת היושר משגרירות פורטוגל עולה 41 ש"ח). את האפוסטיל מחתימים במשרד החוץ בירושלים;

3. אגרה לממשלת פורטוגל - 250 אירו לאדם. את התשלום משלמים בכרטיס אשראי בין-לאומי או בפורטוגל (מומלץ להימנע מלטוס רק בשביל לשלם);

4. שירותים קונסולריים/נוטריוניים - תשלומים שמשולמים במישרין לשגרירות פורטוגל או לנוטריון חיצוני דובר פורטוגזית, אימות חתימה ואימות דרכון בשגרירות מסתכמים ל-339 ₪ ואצל נוטריון המחירים הם לפי תקנות משרד המשפטים לשכר נוטריון;

5. הגשה לממשלת פורטוגל - ניתן לייפות את כוחו של אחר (לפעמים בתמורה לעמלה יקרה) או לשלוח בדואר שליחים אקספרס מיוחד (24 שעות) בעלות נמוכה. שתי ההגשות תקינות!

​

אחרי קבלת האזרחות

תהליך ההתאזרחות הסתיים בהצלחה ובידי המבקש מכתב רשמי שהתהליך הצליח ותעודת רישום הלידה.

לאחר שהסתיים תהליך הרישום, ניתן לגשת ולהנפיק תעודת זהות פורטוגלית ודרכון פורטוגלי.

כדי לקבל תעודת זהות פורטוגלית לראשונה, על האזרחים לפנות לקונסוליה במדינת תושבותם ולהזמין תור להנפקת תעודת זהות או להגיע למשרדי המשפטים בפורטוגל ולבקש הנפקת תעודת זהות פורטוגלית ללא תיאום תור מראש. בשגרירות פורטוגל בישראל התורים ארוכים מאוד, כשנה וחצי לכל תור, ובפורטוגל נדרשת חובת נוכחות פיזית של המבקש והתהליך מהיר ומתבצע תוך כמה ימים ספורים בלבד.

רק לאחר קבלת תעודת הזהות הפורטוגלית תתאפשר הנפקת דרכון פורטוגלי לראשונה, הן במשרדי המשפטים בפורטוגל או בקונסוליה במדינת התושבות.

הן תעודת הזהות הפורטוגלית והן הדרכון הפורטוגלי, המונפקים לראשונה לאזרחים, ניתנים לתקופה של 5 שנים בלבד.

את תעודת הזהות הפורטוגלית יש להפעיל עם קוד שנשלח לכתובת הרשומה (או נמסר במקום, אם תעודת הזהות הפורטוגלית הונפקה בפורטוגל). ללא הפעלת תעודת הזהות הפורטוגלית לא ניתן להנפיק דרכון פורטוגלי או לקבל הטבות מכח האזרחות הפורטוגלית.

כמו כן, לאחר הנפקת תעודת הזהות הפורטוגלית ניתן לבקש להנפיק מספר NIF – שהוא תיק מיסים בפורטוגל. מספר NIF מאפשר לכל האזרחים הפורטוגלים לבצע פעולות פיננסיות בפורטוגל, בין אם הם צריכים להגיש דוחות ולשלם מיסים בפורטוגל ובין אם לא.

​

איך מנצלים את הזכויות שבאזרחות הפורטוגלית?

כדי לממש את כל הזכויות שמגיעות לאזרחים הפורטוגלים, אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים או לקרוא באתרי הממשלה והאיחוד האירופי.

העברת אזרחות לצאצאים – פניה אלינו והסכמה על שירות נפרד;

הגירה לפורטוגל – חברות/עורכי דין;

רכישות נדל"ן – חברות/עורכי דין/מתווכי נדל"ן;

הקמת עסקים – עורכי דין;

מענקי לימודים – מוסדות אקדמיה והאיחוד האירופי.

 

אזרחות פורטוגלית - בקצרה

תהליך קצר ופשוט יחסית. שני שלבים עיקריים ואפשר לקבל אזרחות!

מגישים בקשה לקהילה היהודית עם כל הזיקות ליהדות ספרד.

לאחר מכן, עם תעודת המוצא מהקהילה היהודית, פונים לממשלת פורטוגל בבקשה לאזרחות.

כל בני המשפחה הבגירים (שיש ביניהם קשר דם) זכאים להגיש בקשה במקביל.

אין חובה שהדורות הקודמים יוציאו אזרחות בשביל שהדור הנוכחי יוציא!

האזרחות מקנה לימודים מסובסדים (ובהרבה מקומות בחינם), ביטול הצורך בויזה לארצות-הברית, אוסטרליה וניו-זילנד, ומפתח לעולם העסקי בכל רחבי אירופה!

האזרחות עוברת מדור לדור ללא הגבלה!

אין מבחני שפה, אין מבחני ידע ואין צורך לטוס לפורטוגל בשביל האזרחות!

​

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

 

​